כנס דרטמות' 1956 — היום שבו AI קיבל שם

ב-31 באוגוסט 1955, ארבעה חוקרים צעירים ומבטיחים הגישו הצעה רשמית לקרן רוקפלר (Rockefeller Foundation). הם ביקשו מענק צנוע של 7,500 דולר (שווה ערך לכ-85,000 דולר כיום) כדי לממן סדנת מחקר קטנה בת חודשיים במהלך הקיץ הבא ב-Dartmouth College שבניו המפשייר. על ההצעה היו חתומים ארבעה מייסדים: John McCarthy, מרצה צעיר למתמטיקה בן 33 מ-Dartmouth; Marvin Minsky, חוקר צעיר במתמטיקה ונוירולוגיה מ-Harvard; Nathaniel Rochester, מנהל מחקר מידע ב-IBM; ו-Claude Shannon, המתמטיקאי הנודע ממעבדות Bell. במסמך ההצעה ההיסטורי הזה נטבע לראשונה המונח שישנה את פני הטכנולוגיה והאנושות לנצח: "Artificial Intelligence" (בינה מלאכותית). היה זה John McCarthy שהגה את השם, ובכך פתח את השער לאחת ההרפתקאות המדעיות הגדולות בהיסטוריה האנושית.

החזון הנועז של קיץ 1956

הסדנה, שהתקיימה בין ה-18 ביוני ל-17 באוגוסט 1956, נפתחה בהצהרה דרמטית ומלאת ביטחון עצמי. המארגנים כתבו בהצעתם את המשפט המפורסם שהגדיר את רוח התקופה:

"We propose that a 2 month, 10 man study of artificial intelligence be carried out... The study is to proceed on the basis of the conjecture that every aspect of learning or any other feature of intelligence can in principle be so precisely described that a machine can be made to simulate it."

ההנחה הבסיסית הזו – שכל היבט של למידה או תבונה אנושית ניתן לתיאור כה מדויק עד שניתן לבנות מכונה שתדמה אותו – הפכה לאבן הפינה של התחום החדש.

במהלך שמונת השבועות של אותו קיץ חם ב-Hanover, ניו המפשייר, התקבצו כ-20 חוקרים, שהגיעו ועזבו לסירוגין. בין המשתתפים הבולטים היו דמויות מפתח כמו Ray Solomonoff, Oliver Selfridge, Trenchard More, Arthur Samuel, Herbert Simon, Allen Newell, Julian Bigelow, ו-W. Ross Ashby. הם לא הגיעו כדי להאזין להרצאות פורמליות, אלא כדי לדון, להתווכח ולנסות להבין כיצד לגרום למחשבים לחשוב. האווירה הייתה חלוצית ובלתי פורמלית, כאשר כל חוקר מביא עמו זווית ראייה ייחודית – החל מנוירולוגיה ועד למתמטיקה טהורה.

מתיאוריה למעשה: ה-Logic Theorist

בעוד שחלק גדול מהדיונים בסדנה נשארו ברמה התיאורטית והפילוסופית, שני משתתפים הגיעו עם הוכחה חותכת לכך שהחזון אינו דמיוני. Allen Newell ו-Herbert Simon הגיעו לדרטמות' עם תוכנת מחשב עובדת בשם ה-Logic Theorist. התוכנה הצליחה להוכיח משפטים מתמטיים מתוך הספר המפורסם Principia Mathematica של אלפרד נורת' וייטהד וברטראנד ראסל.

התוכנה של Newell ו-Simon נחשבת כיום לתוכנית ה-AI האמיתית הראשונה בהיסטוריה. היא הדגימה בפעם הראשונה כיצד מכונה מסוגלת לבצע מניפולציה של סמלים כדי לפתור בעיות מורכבות, ולא רק לבצע חישובים מספריים פשוטים. נוכחותה של התוכנה בכנס העניקה למשתתפים תחושה מוחשית שהעתיד כבר כאן, והוכיחה כי חשיבה לוגית ניתנת לסימולציה ממוחשבת.

המורשת הטכנולוגית של המייסדים

הכנס ב-Dartmouth לא רק הגדיר את השם, אלא גם יצר את התשתית המעשית והמוסדית של התחום לעשורים הבאים. המארגנים והמשתתפים הפכו למנהיגי עולם ה-AI. ב-1958, שנתיים בלבד לאחר הכנס, פיתח John McCarthy ב-MIT את שפת התכנות LISP, שהפכה לשפה הסטנדרטית והדומיננטית ביותר במחקר הבינה המלאכותית במשך עשרות שנים.

ב-1959, חבר McCarthy ל-Marvin Minsky כדי להקים יחד את מעבדת הבינה המלאכותית של MIT (MIT AI Lab). מעבדה זו, לצד מרכזי מחקר נוספים שהקימו משתתפי הכנס במוסדות כמו Stanford ו-Carnegie Mellon, הפכו למוקדי הכוח הבלתי מעורערים של התחום. המפגש בדרטמות' נחשב כיום באופן קונצנזואלי לאירוע המכונן שבו הוקמה הדיסציפלינה האקדמית של ה-AI.

צל האופטימיות היתרה

לצד פריצות הדרך, הכנס ב-Dartmouth הוריש לתחום גם מאפיין פחות חיובי: אופטימיות מופרזת לגבי קצב ההתקדמות. המחשבה שניתן לפתור את בעיית הבינה המלאכותית בתוך קיץ אחד של עבודה מאומצת של עשרה אנשים הדהדה לאורך עשורים. חוקרי דרטמות' האמינו באמת ובתמים כי "בינה מלאכותית כללית" (General AI) נמצאת במרחק של כ-20 שנה בלבד.

האופטימיות הזו הגיעה לשיאה כאשר Marvin Minsky עצמו חזה בשנת 1970 כי בתוך שלוש עד שמונה שנים תהיה לנו מכונה עם אינטליגנציה כללית של בן אדם ממוצע. בפועל, הציפיות הגבוהות הללו הובילו לאכזבות קשות, לקיצוצי תקציב ולתקופות של "חורף AI" ממושך. נדרש עוד חצי מאה של פיתוחים טכנולוגיים, כוח עיבוד עצום ומאגרי מידע אדירים כדי להתחיל להתקרב להבטחות שניתנו באותו קיץ של 1956.

למרות זאת, כמעט כל הרעיונות המרכזיים שמניעים את עולם ה-AI כיום – החל מרשתות עצביות (neural nets), דרך הוכחת משפטים אוטומטית ועד לחשיבה סימבולית – כבר הונחו על השולחן באותו קיץ היסטורי ב-Dartmouth. המפגש ההוא לא רק נתן לתחום את שמו, אלא התווה את מפת הדרכים שבה אנו צועדים עד היום.

מקורות

1. A Proposal for the Dartmouth Summer Research Project on Artificial Intelligence (McCarthy et al., 1955)
2. Dartmouth workshop — Wikipedia
3. John McCarthy — Father of AI